מהו תקן ישראלי ת״י 9301?
מערכת לניהול בטיחות ואיכות במערך התחבורה והתעבורה
ת״י 9301 הוא תקן ישראלי לפיתוח וליישום מערכת ניהול בטיחות ואיכות במערך תחבורה ותעבורה יבשתית פנים־ארגונית.
התקן פותח לפי בקשת משרד התחבורה ובהשתתפותו, כחלק מהפעילות לשיפור הבטיחות בדרכים בארגונים ובמערכי תחבורה בישראל.
מטרת התקן היא לסייע לארגון לנהל בצורה סדורה את פעילות כלי הרכב והנהגים, לזהות סיכונים, לקבוע בקרות, למדוד ביצועים ולקדם שיפור מתמיד בבטיחות ובאיכות השירות.
למי מתאים ת״י 9301?
התקן מתאים לארגון המנהל או מפעיל כלי רכב, בין שזו פעילותו העיקרית ובין שמערך הרכב משמש לתמיכה בפעילותו.
התקן עשוי להתאים, בין היתר, ל:
-
חברות הסעה ותחבורה.
-
חברות הובלה ולוגיסטיקה.
-
ארגונים המפעילים צי כלי רכב.
-
חברות המעסיקות נהגים לצורך אספקת מוצרים ושירותים.
-
ארגונים המסיעים עובדים, לקוחות או נוסעים.
-
רשויות וגופים ציבוריים המפעילים מערך רכב.
-
מפעלי תעשייה וחברות שירות המפעילים כלי רכב במסגרת פעילותם.
-
ארגונים המפעילים קבלני תחבורה או הסעה.
היקף מערכת הניהול נקבע בהתאם לסוג הפעילות, למספר כלי הרכב והנהגים, למאפייני הנסיעות ולסיכונים שעליהם הארגון יכול לשלוט או להשפיע.
מטרות התקן
יישום ת״י 9301 נועד לסייע לארגון:
-
לזהות ולנהל סיכונים במערך התחבורה והתעבורה.
-
לשפר את הבטיחות בפעילות כלי הרכב והנהגים.
-
לקבוע מדיניות, מטרות ויעדים בתחום הבטיחות ואיכות השירות.
-
להגדיר תפקידים, אחריות וסמכות.
-
לקבוע שיטות עבודה ונהלים ברורים.
-
לאסוף ולנתח נתונים על ביצועי מערך התחבורה.
-
לזהות אי־התאמות ולטפל בהן.
-
לקבוע פעולות מתקנות ולבחון את אפקטיביות הטיפול.
-
לשלב את מערך התחבורה כחלק ממערכת הניהול הכוללת של הארגון.
-
לקדם שיפור מתמיד בבטיחות, בשירות ובאיכות.
יישום התקן אינו מבטיח מניעה מוחלטת של תאונות או אירועי בטיחות, אך הוא מספק מסגרת שיטתית לזיהוי סיכונים, להפחתת החשיפה ולשיפור הבקרה.
הנושאים המרכזיים במערכת הניהול
מערכת לניהול בטיחות ואיכות בתעבורה יכולה לכלול, בהתאם לפעילות הארגון ולדרישות התקן:
-
מיפוי פעילות התחבורה, כלי הרכב והנהגים.
-
זיהוי חוקים, תקנות ודרישות רלוונטיות.
-
זיהוי והערכת סיכונים.
-
קביעת מדיניות בטיחות ואיכות.
-
הגדרת מטרות, יעדים ומדדי ביצוע.
-
הגדרת תפקידים ותחומי אחריות.
-
בדיקת כשירות, הסמכה והדרכת נהגים.
-
בקרה על תקינות כלי הרכב ותחזוקתם.
-
תכנון ובקרה של נסיעות ומשימות תחבורה.
-
תיעוד וניתוח של תאונות, תקריות ואירועי בטיחות.
-
ניהול ספקים וקבלני תחבורה.
-
היערכות למצבי חירום.
-
טיפול בתלונות ובחריגות שירות.
-
ביצוע מבדקים פנימיים וסקרי הנהלה.
-
ביצוע פעולות מתקנות ושיפור מתמיד.
זיהוי וניהול סיכונים
הארגון נדרש לזהות את הסיכונים הקשורים לפעילות התחבורה שעליהם הוא יכול לשלוט או להשפיע.
הערכת הסיכונים יכולה להתייחס, בהתאם לפעילות הארגון, לנושאים כגון:
-
מאפייני הנהגים וכשירותם.
-
מצבם ותקינותם של כלי הרכב.
-
סוגי הנסיעות ומסלולי הנסיעה.
-
שעות עבודה, עומס ועייפות.
-
הסעת נוסעים או הובלת מטענים.
-
פעילות קבלנים וספקים.
-
התנהלות בזמן תקלה או אירוע חירום.
-
נתוני תאונות, תקריות, תלונות וחריגות.
בהתאם לממצאים, הארגון נדרש לקבוע בקרות, אחראים, לוחות זמנים ומדדים לבחינת אפקטיביות הפעולות.
מדידה, ניתוח ושיפור
הארגון נדרש לקבוע נתונים ומדדים שיאפשרו לו לבחון את ביצועי מערך התחבורה והבטיחות.
המדדים יכולים לכלול, בהתאם לפעילות:
-
מספר תאונות ותקריות.
-
חריגות מנהלים ומנהלי עבודה.
-
תקלות וליקויים בכלי רכב.
-
ביצוע טיפולים ובדיקות תקופתיות.
-
השתתפות נהגים בהדרכות.
-
תלונות לקוחות וחריגות שירות.
-
עמידה ביעדים ובתוכניות העבודה.
-
אפקטיביות של פעולות מתקנות.
יש לנתח את הנתונים, לזהות מגמות ולקבוע פעולות לשיפור בהתאם לממצאים.
הקשר בין ת״י 9301 לבין ISO 9001
ISO 9001 הוא תקן בינלאומי למערכת ניהול איכות. ת״י 9301 כולל עקרונות ניהול איכות ומתאים אותם למערך התחבורה והתעבורה.
ארגון שכבר מפעיל מערכת ניהול איכות בהתאם ל־ISO 9001 עשוי להשתמש בחלק מהתשתיות הקיימות, כגון:
-
בקרת מסמכים ורשומות.
-
הגדרת תפקידים ואחריות.
-
מטרות ומדדי ביצוע.
-
ניהול ספקים.
-
טיפול באי־התאמות.
-
מבדקים פנימיים.
-
סקר הנהלה.
-
פעולות מתקנות ושיפור מתמיד.
עם זאת, נדרשת בדיקת פערים והשלמת הדרישות הייחודיות לבטיחות ולאיכות במערך התחבורה. הסמכה ל־ISO 9001 אינה מהווה כשלעצמה הסמכה לת״י 9301.
ההבדל בין ת״י 9301 לבין ת״י ISO 39001
ת״י 9301 הוא תקן ישראלי העוסק בניהול הבטיחות והאיכות של מערך תחבורה ותעבורה יבשתית בתוך הארגון.
ת״י ISO 39001:2012 הוא אימוץ ישראלי של תקן בינלאומי למערכת ניהול בטיחות התעבורה בדרכים, המתמקד בהפחתת מקרי מוות ופציעות קשות בתאונות דרכים.
מכון התקנים הישראלי מציג את שני התקנים כמסלולים נפרדים. בחירת התקן המתאים תלויה בפעילות הארגון, בדרישות הלקוחות, בתנאי מכרזים ובדרישות גוף ההתעדה.
מחויבות הנהלת הארגון
יישום אפקטיבי של התקן מחייב מעורבות פעילה של הנהלת הארגון, לרבות:
-
אישור מדיניות ומטרות.
-
הקצאת משאבים ותקציב.
-
מינוי בעלי תפקידים והגדרת סמכויות.
-
קביעת תוכניות עבודה ומדדים.
-
בחינת ביצועי המערכת.
-
טיפול בממצאים ובאי־התאמות.
-
קידום שיפור מתמיד.
שלבי ההכנה להתעדה
-
הגדרת היקף מערכת הניהול.
-
מיפוי פעילות התחבורה, כלי הרכב והנהגים.
-
בדיקת פערים מול דרישות התקן.
-
זיהוי דרישות חוקיות ודרישות נוספות.
-
ביצוע הערכת סיכונים.
-
קביעת מדיניות, מטרות ומדדים.
-
כתיבה ועדכון של נהלים, טפסים ורשומות.
-
הגדרת תחומי אחריות וסמכות.
-
הטמעת התהליכים והדרכת העובדים.
-
איסוף וניתוח של נתוני ביצוע.
-
ביצוע מבדק פנימי.
-
ביצוע סקר הנהלה.
-
טיפול בממצאים וביצוע פעולות מתקנות.
-
הכנת הארגון וליוויו במבדק ההתעדה.
רוצים להכין את הארגון לת״י 9301?
אנו מעניקים ליווי מקצועי הכולל בדיקת פערים, מיפוי מערך התחבורה, הערכת סיכונים, כתיבת נהלים, קביעת מדדים, ביצוע מבדק פנימי והכנת הארגון למבדק ההתעדה.
